מבטיחה לכם שתתייחסו אחרת למתבגר שלכם
אחרי שתעשו גיחה קצרה בראשו…

איך אני יודעת מה עובר לו בראש?
כאן, בקליניקה, הם נפתחים די מהר ובקלות.
כאן, הם מרגישים בנוח לספר מה ואיך למה הם חושבים,
אך בעיקר למה הם מתכוונים.

אז למה הוא מתכוון כשהוא אומר…

      1. 'לא יודע'

זו  'ירייה' אוטומטית ולכן לא להתרגש יותר מדי.
ה'לא יודע' לרוב אומר 'אני שומר על ראש קטן',
'אני מחכה לעזרה כמו שהרגלתם אותי',
'אני לא כזה חכם', 'תנו לי לחשוב על זה',
'לא בא לי להיכנס לזה'……
זה לא באמת שהוא לא יודע
אלא משתמש במנגנון הגנה ידוע – מקטין ראש.

איך מגיבים לו?

      • מוציאים אותו מהאוטומט בשאלה: 'מה אתה כן יודע?'
      • טון רגוע ולא ביקורתי יוציא אתכם מהאוטומט שלכם.
      • כשהוא עונה תקשיבו היטב כמה הוא כבר כן יודע.

דוגמא להמחשה:

תשאלו אותו: 'איך היה במבחן?'
הוא: 'לא יודע'.
אתם: 'מה אתה יודע בוודאות?'
הוא: 'היה מבחן' (מתחכם).
אתם: 'אז היית נוכח במבחן, ענית על כל השאלות?'
הוא: 'לא יודע'.
אתם: 'את השאלה הראשונה עשית?'
הוא: 'כן, אני חושב שכן.'
וכך הלאה. תשאלו עם רגישות ועם אמפתיה.

יצרתם כאן כמה דברים מדהימים:

      • עזרתם לו לצאת מהאוטומט שלו בתשובות שלו.
      • אתם מנהלים שיחה (גם מינימליסטית) אתו על איך היה במבחן.
      • הוא משתף פעולה כי הוא לא מרגיש איום או ביקורת.
      • אתם מתאמנים על הפחתת שיפוטיות וביקורת
      1. 'לא יכול'

זו גם תגובה אוטומטית, שבבסיס האמונה שהוא באמת לא יכול.
מהילדות כשאמרו לו שהוא קטן מדי, לא יכול, לא יודע.
לרוב זו תשובה מהתת מודע הוא שהוא באמת מאמין בה.
'ההוראה שלכם מסובכת ולא ברורה  לי'.
'אני מפחד לנסות, כבר נכשלתי מלא פעמים'.
'לא רוצה עוד פעם להרגיש כישלון, לא רוצה שיצחקו עלי'.
'מפחד מהביקורת שלכם אז אפילו לא מנסה'.
'מעדיף לא לעשות כלום מלעשות טעויות'.

מה תעשו ואיך תגיבו?

      • תאמינו לו שהוא מאמין שהוא לא יכול. (זה לא שהוא באמת לא יכול)
      • תזדהו עם הילד שלכם ואל תתווכחו אתו שהוא כן יכול.
      • אל תוכיחו לו שהוא יכול.
      • תשאלו באהבה ובאמפתיה: מה אתה כן יכול?
      • דוגמא: 'אני לא יכול להחליף מנורה.'

אתם: 'אוקי… בוא נראה מה אתה כן יכול.'
'האם אתה יכול לנתק את החשמל המרכזי?'
'האם אתה יכול לעלות על כיסא?'
'אני אחזיק את הכיסא, האם אתה יכול לסובב את הנורה?' וכן הלאה.

זהו!
אני מקווה שקיבלתם כאן ערך שישמש אתכם כבר היום
מול המתבגר שלכם.

*אם אתם מתמודדים עם ילד סרבן, או עקשן,
או אם יש לכם ילד שקשה לכם אתו במיוחד, דעו שיש דרך לפתור את הבעיה.

אני מאמינה שתפקיד ההורים השתנה עם השנים,
היום, הורות חכמה היא מקור השראה לילדים ומתבגרים. 
במקום להתווכח עם הילד שלכם על כל פעולה שאתם רוצים שהוא יעשה,
יש דרכים חכמות לגרום לו לעשות את זה מרצונו החופשי.

אני מאמינה שאני יכולה לעזור לכם להתחיל הורות אחרת.
לחצו כאן ואעניק לכם פגישת יעוץ ללא עלות וללא מחויבות

באהבה ובהצלחה גדולה!
רותי-ריטה דונין – מאמנת אישית של מתבגרים
הורות עם השראה מביאה מתבגרים לעשייה מתוך שמחה

* לחלק 2 של המאמר –  לחצי כאן
**לחלק 3 של המאמר – לחצו כאן

***המאמר כתוב בלשון נקבה מתוך זרימה ונוחות הכתיבה
אך פונה גם לאבות שתופסים חלק משמעותי ביותר בתפקיד ההורות.