בטוחה שגם תגיבו אחרת אחרי
שתעשו גיחה קצרה אל ראשו של המתבגר שלכם…

איך אני יודעת מה עובר למתבגר שלכם בראש?
כי בחדר האימונים הם מרגישים
בנוח לספר מה ואיך הם חושבים,
למה הם חושבים כך, אך בעיקר למה הם מתכוונים.

קבלו כמה תובנות וטיפים מעשיים ליישום כבר היום.

אז למה הם מתכוונים כשהם אומרים…

  1. 'לא!'

כמעט תמיד ה'לא' יבוא מתוך אוטומט.
לא שהוא באמת חשב והתעמק בבקשה
או בשאלה שלכם. (סוג של דובי לא לא)
לפעמים ה'לא' הוא באמת לא, הניחו לי. אבל זה דורש בדיקה.

מה ואיך עונים לו?

  • הנטייה בדרך כלל היא להגיב אוטומטית. לא כדאי, זה לא יעיל.
  • עצרו! נשמו נשימה אחת או שתיים. ו…
  • תשאלו אותו 'למה אתה מתכוון?'
  • שאלו כמה שיותר שאלות לפני שאתם מגיבים.
  • הוא יסביר לכם למה הוא מתכוון (אולי במילה או שתיים)
  • זה יכול להיות כל כך שונה ממה שחשבתם. 
  • אולי 'לא עכשיו' או 'לא מתאים לי' או לא נוח לי' וכו'.
  • בזמן שהוא מדבר גם אתם יוצאים מהאוטומט שלכם 

ומאפשר לכם לענות לו בהתאם.

מה קרה כאן?

  • לא פעלתם מתוך אוטומט, שזה מצוין!
  • בדקתם למה באמת הוא מתכוון
  • הוא קיבל תשומת לב אמיתית
  • הוצאתם אותו מהתגובה האוטומטית שלו – שזה סופר מצוין!
  1. 'לא יודע'

גם כאן 'ירייה' אוטומטית ולכן לא כדאי להתרגש יותר מדי.
ה'לא יודע' ,לרוב אומר 'אני שומר על ראש קטן',
'אני מחכה לעזרה כמו שהרגלתם אותי',
'אני לא כזה חכם',
'תנו לי לחשוב על זה',
'לא בא לי להיכנס לזה'…
זה לא באמת שהוא לא יודע
אלא משתמש במנגנון הגנה הטוב ביותר שהוא מכיר – מקטין ראש.

איך מגיבים לו?

  • מוציאים אותו מהאוטומט בשאלה: 'מה אתה כן יודע?'
  • טון רגוע ולא ביקורתי יוציא אתכם מהאוטומט שלכם.
  • כשהוא עונה תקשיבו היטב כמה הוא כבר כן יודע.

דוגמא להמחשה:

תשאלו: 'איך היה במבחן?'
'לא יודע'.
'מה אתה יודע בוודאות?'
'היה מבחן' (מתחכם).
'אז היית נוכח במבחן'. 'ענית על כל השאלות?'
'לא יודע'.
'את השאלה הראשונה עשית?'
'כן, אני חושב שכן.'
וכך הלאה. תשאלו עם רגישות ועם אמפתיה.

יצרתם כאן כמה דברים מדהימים:

  • עזרתם לו לצאת מהאוטומט שלו בתשובות שלו אליכם.
  • אתם מנהלים שיחה אתו על איך היה במבחן.
  • הוא משתף פעולה כי הוא לא מרגיש איום או ביקורת.
  • אתם מתאמנים על הפחתת שיפוטיות וביקורת
  1. 'סבבה'

תשובה הכי אוטומטית שיש.
'אין לי כוח, אני לא רוצה להאריך, אל תחפרו לי, תעזבו אותי'.
'אני מטייח את מה שהיה באמת בבית ספר'.
'אני לא רוצה לשתף אתכם'.
'אני פוחד לשתף אתכם, שלא תתעצבנו עלי'
'אני לא בטוח במאה אחוז בתגובה שלכם'
הוא לא מודע לרגשות שלו. לא רוצה להתעמק בהן.

מה עושים במקרה הזה?

  • אפשר בהומור: 'כשאתה אומר סבבה למה אתה מתכוון?
  • לשאול אותו שאלות ספציפיות יותר.
    כמו: עם מי היה לך סבבה היום?'
    או 'גם במתמטיקה היה סבבה?'
  • לשאול שאלות שהתשובה עליהם
    לא תאפשר תשובה כמו סבבה.
    למשל: מה אכלת היום בבי"ס?
    שאלות שדורשות ריכוז ולא אוטומט.

מה יצרתם כאן?

  • מנעתם תגובה אוטומאתית שלו 
  • יצרתם דו שיח עם המתבגר
  • הוא שיתף – זה ממש מעולה, גם אם זה במילה או שתיים
  1. 'לא יכול'

זו גם תגובה אוטומטית, שבבסיס שלה האמונה שהוא באמת לא יכול.
מהילדות כשאמרו לו שהוא קטן מדי, לא יכול, לא יודע.
לרוב זו תשובה מהתת מודע הוא שהוא באמת מאמין בה.
'ההוראה שלכם מסובכת ולא ברורה  לי'.
'אני מפחד לנסות, כבר נכשלתי מלא פעמים'.
'לא רוצה עוד פעם להרגיש כישלון, לא רוצה שיצחקו עלי'.
'מפחד מהביקורת שלכם אז אפילו לא מנסה'.
'אני מעדיף לא לעשות כלום מלעשות טעויות'.

מה תעשו ואיך תגיבו?

  • תאמינו לו שהוא מאמין שהוא לא יכול. (זה לא שהוא באמת לא יכול)
  • תזדהו עם הילד שלכם ואל תתווכחו אתו שהוא כן יכול.
  • אל תוכיחו לו שהוא יכול.
  • תשאלו באהבה ובאמפתיה: מה אתה כן יכול?
  • דוגמא: אני לא יכול להחליף מנורה.

אתם: אוקי… בוא נראה מה אתה כן יכול.
האם אתה יכול לנתק את החשמל המרכזי?
האם אתה יכול לעלות על כיסא?
אני אחזיק את הכיסא, האם אתה יכול לסובב את הנורה? וכן הלאה.

מה נוצר כאן?

  • גרמתם לו להרגיש שאתם מאמין בו
  • יצרתם אצלו גירוי נוסף
  • התמקדתם במה הוא כן יכול ולא במה הוא יכול
  • אפשרתם לו לטעות – שזה ממש חשוב בגיל הזה

זהו זה! 

קודם כל 'כבוד לכם!' 

הגעתם עד לחלק הזה,
אתם באמת מחפשים דרכים להשתפר כל הזמן ועושים מעשים.
אכן רק מעשים מביאים תוצאות רצויות. יישר כוח!

קבלו ממני במתנה, מדריך להוריי המתבגר להורדה לחץ כאן…

כדי להגיע לחלק השני של המאמר לחצו כאן

בהצלחה גדולה!
אני כאן בשבילכם! 

ריטה (רותי ) דונין  –

מאמנת אישית של מתבגרים

ומנחה הורים להורות עם השראה

פלא: 054-4382368

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *